בשלושת הימים האחרונים קיבלתי מכם מאות התייחסויות מאוד מעניינות וחשובות לשאלה שלי אחרי שקראתי הכל פעם שניה, התחדדו לי כמה "סקאלות" עם שתי נקודות קיצון ברורות והרבה אפור באמצע. שם בדרך כלל הבעיה. אחת הסקאלות הבולטות ביותר בתשובות שלכם היא הנושא המנטלי. הרבה מכם דיברו על להיות "חזק מנטלי", "מוכן פסיכולוגי" וכדומה. ואני הכי בעד להיות חזק
לפני שנים, שנים, יצא ספר אחד שהשפיע עליי, ונקרא "הדבר האחד" למי שקרא את הספר ומכיר אותי, זו לא הפתעה, וגם הספר לא חידש כלום כמעט כי הוא תקף, אם כי מכוון אחר, עם העיקרון הנצחי של פרטו, או עיקרון 80/20 שדורש ממך לבדוק עם עצמך במה אתה מתמקד. אין זמן לכל הדברים אבל תמיד יש זמן לדברים החשובים
כפי שאתה יודע, "אנחנו נמצאים בשנת בחירות". ב-2024. לא, לא בישראל… באמריקה! בתמונה: מישהו מתחנן לקולות מצביעים… ונכון לעכשיו זה ביידן או טראמפ, אבל לנו כמובן אין השפעה על זה אבל מצד שני יש לנו נכונות ללמוד מה התחום שהכי הרוויח בשנות בחירות… א-הא! ידעתי שתפסתי את תשומת הלב שלך בזה! טוב, אז באמריקה כמו באמריקה יש סטטיסטיקה על כל
כותב לך, קורא יקר, מחופשת הדיג… אם קראת את הפוסט של שלשום אז אתה יודע. ובחופשה, אני פותח מקרר (של הריזורט, נניח) ורואה מולי סלט ירקות חתוך יפה-יפה, כמו שהיינו חותכים בספינה, פעם, בשנות ה-80, ולא רחוק משם אני רואה חומוס. באותו רגע ממש, מה המוח שלי עושה? המוח תמיד בסריקה. המוח תמיד שואל את אותה
כל כמה חודשים אנחנו שומעים מג'סי שהוא יוצא לחופשת דיג, בדרך כלל בפלורידה. לא מדובר בחבר אמריקאי קרוב שלי אלא במנטור רחוק שלי. רחוק מאוד. במרחק של 100 שנה. פלוס. לפני 100 שנה יצא הספר הקלאסי של גדול הסוחרים בכל הזמנים על ג'סי ליוורמור, שהשפיע על כל הסוחרים הגדולים בדורות שאחריו ועד היום. פול
רק אלטון ג'ון יכול להרשות לעצמו להיות רוקט-מן Rocketman כמו בשירו המפורסם ובסרט הנושא את שמו (טוב אולי גם דיוויד בואי עליו השלום היה סוג של רוקט-מן) אבל לא אני ואתה! לפני 3 שבועות קנינו את רוקט. לא בצחוק. ברצינות: את מניית רוקט פרמסאוטיקלז. 13% רווח מהירים יחסים. כי היא נעה קדימה ולמעלה כמו טיל. רוקט. באותו רגע זה
בימים האחרונים דיברנו בעיקר על הקשר ההפוך בין המטוטלת הרגשית לבין רווחים והיכולת להפיק עוד רווחים (פוסט מ-31/12) ככל שהמטוטלת הרגשית יותר מתפוצצת מאופטימיות… כך הסיכוי לעוד רווחים נהיה דק כמו נייר. ולא במקרה דיברנו על זה לאחרונה… בטוח שמת לב בעצמך לדעיכה ההדרגתית במומנטום של השוק, בשבועיים האחרונים של דצמבר (דווקא כשהמשקיעים התמימים נסחפו אחרי דיבורים חסרי-ביסוס על "כרסטמס ראלי"… ) התייחסתי
האם זה שיש לי 2 חולצות אדומות אהובות וחולצה ירוקה אחת אהובה, אומר עליי משהו – בהקשר של שוק ההון? כן. זה אומר שאני פתוח תמיד להזדמנויות. משני הסוגים. להזדמנויות אדומות ולהזדמנויות ירוקות. כי כל ההזדמנויות הן "ירוקות" בעיניי = ניתן להמיר אותן לרווחים. ל – Green Bucks. אבל יש גם צד שני, עכור ומכוער, למטבע הנוצץ הזה של להיות פתוח להזדמנויות. הצד
אתמול דיברנו על עקביות – מה שאני מאחל לך ב-2024. 1. אנחנו יודעים שמי שרוצה "להזיז את המחט" בחיים שלו, בטריידינג שלו או באיזשהו תחום צריך עקביות. ולעקביות צריך מינימום של משמעת. איך בונים משמעת? משמעת זו מילה גדולה… 2. מתחילים בקטן. ב"משימה עצמית" יומית. למשל המשימה שלי לעצמי היום 1/1/2024 היא – No bread my friend יום אחד בלבד בלי לחם. זו משימה
אחד האמצעים היעילים ביותר להפריד טריידרים ומשקיעים מכספם הוא המטוטלת הרגשית שבתוכם. משקיעים וטריידרים טירונים פשוט לא ערים לתופעה הזו, ולכן נופלים לה קורבן. 1. כשהשוק מגיע לתחתית אחרי ירידות ממושכות, למשל אחרי 3 החודשים אוגוסט – אוקטובר 2023, הפסימיות בשיא והמטוטלת הרגשית נמצאת בצד הקיצוני. כלומר, מה שבאמת קורה הוא: בזמן שהכי כדאי להתחיל