פותח את הבוקר עם עיטוש "קטן" לא מזיק… שמתפתח… לעוד אחד ועוד אחד. ודי מהר אני מגלה ש… שכבר חיסלתי חבילת טישו שלמה! בשלב הזה אני כבר "מתעורר". קולט שיש בעיה. שוב הבעיה הזאת. ואז אני שולף את *הנשק הסודי*. תיכף נחזור אליו. אבל לפני זה… אמרתי שיש בזה משהו טוב? מה בדיוק?! הדבר הטוב
לא פעם אנשים טובים מתייעצים איתי האם כדאי להם לקחת את הקורס שלי, ואני ישר אומר להם שהקורס הוא בכלל לא העיקר. מה כן העיקר? העיקר זה – מה אתה רוצה? מה היית רוצה שיקרה? האם בכלל הגדרת לעצמך מה אתה רוצה להשיג? (ורק אחרי זה תראה אם אתה מתאים לקורס שלי או לא) תקשיב… נגיד שהיית מקבל משימה והיא
שמע סיפור… הצייר המפורסם צ'ו יאנג, שחי בסין של המאה ה-17 סיפר מה שינה את חייו לחלוטין. ( קרדיט לד"ר גיא בכור – Gplanet )בערב חורפי אחד, הוא חזר מביקור בעיר שכנה,ששכנה במורד הנהר הצהוב.הוא הביא איתו נער צעיר, שיעזור לולשאת כמה ספרים ושרטוטים חשובים.כאשר המעבורת התקרבה אל הגדה השניה של הנהר הצהוב,והחשיכה החלה לרדת,פנה צ'ו אל איש המעבורת.הוא שאל אותו האם
ממתי? מ – 1970 ! למעשה, הרבה הרבה לפני זה… אבל בצורה מתודולוגית ממש כלומר עם נוסחה – זה מ-1970. טוב, אז הייתי בן שנתיים… ורק ב-1995 פגשתי אותו… (למדתי בסדנא שלו) לארי וויליאמס היה האיש ששם את זה בפורמולה. הוא קרא לזה: איסוף / פיזור הרעיון היה מוכר עוד מלפני שלארי היה בן שנתיים… רוב המשקיעים החובבנים
שני אנשים יצאו לדוג דגים בים. האחד היה דייג מנוסה והשני דייג מתחיל. שני האנשים הללו ישבו על סלע אחד ודגו דגים. בכל פעם שהדייג המנוסה תפס דג גדול, הוא היה מכניס אותו לצידנית עם קרח בכדי שהדג לא יתקלקל. ואת הדגים הקטנים שהוא תפס הוא זרק לים בחזרה, בכדי שהם יגדלו ואולי בעתיד
טריידר אנונימי (מעל 5 שנות ניסיון בשוק ההון) כתב לי / שאל כך… "מי שמרוויח כידוע לוקח מאחרים. ככל שיש יותר מרוויחים, משתנים אחוזי ההצלחה. נכון שהשוק ענק והשפעתך קטנה, אך תיאורתית אם כל המצליחים יהפכו את המפסידים גם למצליחים…. שינית סיכויים. אז בזה שאתה מלמד – אתה מקלקל לנו!" זה באמת לא לעניין
איי. קיו גבוה, אומץ-לב, והמון המון זמן? מפתיע עד כמה המיתוס הזה מושרש חזק. אבל לא. לא זה מה שעושה כסף בשוק המניות. וכשאני מדבר על לחלוב באופן קבוע תנודות בשוק המניות הדברים האלה אפילו מזיקים. 1. איי. קיו גבוה עלול ליצור בטחון מופרז. משם הדרך להפסדים מהירה מאוד. בטחון יתר = עיוורון חלקי. לא רואה או
מה משותף למספרים הבאים?… 15 11 08 00 94 87 83 77 … נראה לי שאפשר לעצור כאן ולא להמשיך… כנראה שכבר הבנת, או שיש לך תחושה ש… המספרים האלה הם השנים (2015, 2011, …, 1983, 1977) שבהן? בתי ההשקעות הפסידו את התחתונים! וכל פעם מחדש! ברמת דיוק של שעון שוויצרי. איך אתה מסביר
עַמְלַנִי הוא חרוץ מאוד, לא מפסיק ליזום ולפעול. רץ ממקום למקום, מעיסוק לעיסוק עושה הרבה, מדבר מעט, אין לו זמן! מנסה את האחד ומנסה את השני, ואת השלישי… הוא כל הזמן מרגיש שהוא מתקדם ומתקדם ומתקדם… לַמְדַנִי גם הוא חרוץ מאוד, לא מפסיק ללמוד ולגלות דברים. רץ מקורס לקורס, מתחום אחד לתחום שני, משיטה לשיטה. אין לו
מדוע כ"כ הרבה משקיעים קונים ומיד המנייה מתחילה לרדת? וזה לא מיתוס – זה באמת קורה. כי כאשר יש 100% מהמידע על המנייה וגם יש תחושה של 100% ביטחון, אז הרבה אנשים משתכנעים וברור שזה מאוחר מדי. דווקא אז העדר קונה את המנייה. בהתלהבות! וזה הסוף של העליה… העלייה "משווקת את עצמה" למי? למי שרוצה